ביטחון עצמי אמיתי לא נראה כמו שחשבתם

לאורך השנים, ההנחה הרווחת שלימדו אותנו לחשוב על אנשים בעלי ביטחון עצמי נראה בצורה מאוד מסוימת: אנשים כריזמטיים, דומיננטיים, כאלה שתמיד יודעים מה להגיד, נכנסים לחדר ומושכים תשומת לב בלי מאמץ. אבל במציאות, ביטחון עצמי אמיתי לא תמיד נראה ככה. יש אנשים שקטים שמרגישים שלמים עם עצמם יותר מאנשים שמדברים בלי הפסקה. יש אנשים שלא צריכים להוכיח כלום לאף אחד — ולכן גם לא מרגישים צורך להרשים כל הזמן. ולפעמים, דווקא מי שנראה הכי בטוח בעצמו מבחוץ, נלחם בפנים בתחושת חוסר ערך מתמדת. ביטחון עצמי אותנטי הוא לא הצגה חיצונית. הרבה אנשים נוטים להתבלבל בין ביטחון עצמי לבין נוכחות חזקה. אבל אלו שני דברים שונים לגמרי. אדם יכול להיות כריזמטי מאוד ועדיין לפחד מדחייה, מביקורת או מחוסר אישור מהסביבה. מצד שני, אדם שקט יותר יכול להרגיש יציב, רגוע ובטוח בערך שלו — גם בלי להיות במרכז תשומת הלב. ביטחון עצמי אמיתי לא נמדד בכמה חזק אתה מדבר, אלא בכמה אתה צריך אישור מבחוץ כדי להרגיש בעל ערך. אז למה כל כך הרבה אנשים מרגישים “לא מספיק”? *ציונים לא תואמים לציפיות *השוואות בלתי פוסקות לאחרים *ציפיות מהבית או מהחברה *ביקורת שחוזרת שוב ושוב *פרפקציוניזם *חיים לפי ציפיות של אחרים עם הזמן, אנחנו מתחילים להאמין שהערך שלנו תלוי במה שאנחנו מצליחים להוכיח. וכשזה קורה — גם הישגים לא באמת מרגיעים אותנו. תמיד יהיה עוד משהו להשיג, עוד מישהו להשתוות אליו, עוד פחד שלא נהיה מספיק טובים. זו אחת הסיבות לכך שגם אנשים מצליחים מאוד יכולים להרגיש בפנים חסרי ביטחון. מניסיון חיי, אני יכול להגיד בוודאות שביטחון עצמי אמיתי הוא הרבה יותר שקט ממה שנהוג לחשוב. הוא יכול להתבטא בדברים קטנים כמו: *היכולת להגיד “לא” בלי להרגיש אשמה *לא להתפרק מכל ביקורת *להפסיק לנסות לרצות את כולם *להרגיש בנוח לא לדעת הכול *לקבל את עצמך גם ברגעים פחות טובים *לא לבנות את כל הערך העצמי שלך על הצלחה חיצונית *להסכים להיות לא מושלמים *לעשות דברים גם עם פחד *לבחור סביבה שלא מקטינה אותך *להבין שביטחון עצמי הוא לא יעד סופי והרשימה עוד ארוכה.. מדובר בדוגמאות בודדות בלבד. ניכר כי הרשתות החברתיות שינו את הדרך שבה אנחנו תופסים ביטחון. הן יצרו מציאות שבה השוואה לאחרים הפכה כמעט אוטומטית, ולעיתים גם בלתי מודעת. בכל גלילה אנחנו נחשפים לגרסאות מעובדות ומסוננות של חיים שנראים מושלמים יותר. כתוצאה מכך, לא מעט אנשים מתחילים לפקפק בערך העצמי שלהם. אבל ביטחון אמיתי לא נמדד בלייקים או באישורים חיצוניים, אלא בתחושת היציבות הפנימית שלנו. ביטחון עצמי אמיתי כמעט אף פעם לא נראה כמו תמונה מושלמת באינסטגרם. לפעמים הוא נראה כמו אדם שמצליח להיות אותנטי גם כשהוא לא מושלם. מישהו שלא חייב להסתיר כל חולשה כדי להרגיש בעל ערך. אדם עם ביטחון עצמי אמיתי לא מרגיש צורך להיות מעל כולם. הוא פשוט לא נמצא במלחמה תמידית מול עצמו. אז איך בונים ביטחון עצמי אמיתי? לא רק דרך משפטי מוטיבציה , ולא דרך ניסיון להפוך למישהו אחר. ביטחון עצמי עמוק ואותנטי נבנה בדרך כלל דרך בעזרת מספר דברים: *היכרות אמיתית עם עצמנו *עבודה על הדיבור הפנימי *הצבת גבולות בריאים *למידה לקבל גם חולשות וגם חוזקות (להסכים לא להיות מושלמים) *הפסקת ההשוואה הבלתי פוסקת לאחרים *יצירת ערך עצמי שלא תלוי רק בהצלחה חיצונית *סביבה תומכת ומדויקת *יכולת להיות לבד בלי להרגיש חסר ערך *לקיחת אחריות במקום האשמה עצמית *לעשות דברים/פעולות גם עם כשקיים פחד וגם כאן, הרשימה עוד ארוכה... זה תהליך .ולעיתים, תהליך שיכול להימשך תקופה לא קצרה. זהו אינו "פתרון קסם" שקורה בן לילה, אלא עבודה עקבית על תפיסת העולם הפנימית שלנו. לפעמים, אחד השינויים הכי גדולים קורה דווקא כשאנחנו מפסיקים לנסות להיראות “בטוחים” — ומתחילים ללמוד איך להרגיש שלמים יותר עם מי שאנחנו באמת. לסיכום, חשוב להבין כי ביטחון עצמי אמיתי לא תמיד "צועק". לפעמים הוא שקט, יציב, ולא זקוק להוכחות בלתי פוסקות. הוא לא אומר שאין פחדים, חולשות או רגעים של ספק. הוא אומר שהערך העצמי שלנו כבר לא תלוי לחלוטין במה שאנשים אחרים חושבים עלינו. זה קורה כשאנחנו מתחילים לפתח נקודת מבט פנימית יציבה יותר על מי שאנחנו ומה אנחנו שווים, בלי צורך באישור חיצוני מתמיד. ואולי זה ההבדל הכי משמעותי בין להיראות בטוח — לבין באמת להרגיש ככה בפנים. “לאף אחד אין כוח לגרום לך להרגיש נחות בלי הסכמתך" - אלינור רוזוולט.